הפוסט הבא נכתב לעצמנו. הוא מצחיק אותנו, אבל כנראה לא יצחיק אף אחד
אחר. בכל זאת, הוא מוקדש לחברנו גור ביטון. זר לא יבין זאת.
אז קודם כל – שיחקנו אותה. יש לנו אחלה מקלחת! מים רותחים, זרם לא רע,
הדוד בחדר כך שאנחנו שולטים כמה ומתי הוא דלוק, השקע החשמלי ממוקם במרחק בטחון של
כמטר (!) מזרם המקלחת, מה עוד אפשר לבקש? אז מסתבר שיש הרבה דברים שאנחנו לוקחים
כמובנים מאליהם בחיינו עשירי המקלחות.
הנדסה – מי שבנה את המקלחת שלנו לא היה ממש חזק בשיפועים. אחרי כמה
מקלחות בהן אנחנו נלחמים בזרימת המים אני מבינה: זה לא שהשיפוע עצמו ממש מוציא את
המים אל מחוץ לחדר המקלחת ולתוך חדר השינה. זה לא זה. השיפוע הוא כזה שהחלק הכי
נמוך בחדר המקלחת איננו איפה שהחור של יציאת המים. כמעט. קרוב. אבל לא. מה שזה
אומר זה שהמים צריכים להיקוות קצת ושמפלס המים צריך לעלות מעט כדי שהמים ירדו לתוך
החור. גובה החור קרוב מאד לגובה סף חדר המקלחת. במילים אחרות - כדי שהמים יגיעו
לגובה מספיק כדי לרדת לביוב הם כמה מילימטרים בודדים מתחת למפלס הצפת החדר. כלומר
אם אנחנו לא ערניים ומורידים מים בצורה קדחתנית תוך כדי המקלחת – הם יגיעו לחדר.
תזמון – יש לנו ברז לחמים וברז לקרים ואפילו בורר שמעביר בין הברזים
התחתונים (הנפרדים)לטוש העליון (המשותף) ואפילו מצב של עצירת המים תוך שמירה על
הערבוב הקיים. אמריקה. אבל מה, יש בעיה של Latency. לוקח לזה המון זמן להגיב
לשינויים בכיוון. ממש המון. לא בשניות, יותר בדקות. עכשיו, מה זה אומר? שאנחנו
מתחילים עם רק חמים ואז מתחילים להוסיף קרים, נכון? אבל מחכים ומחכים ואין תגובה,
אז באופן טבעי פותחים עוד טיפ טיפה את הקרים ושוב מחכים. ואז לשניה של תענוג המים
בדיוק בטמפרטורה הנכונה ואז – קרים מדי. סוגרים טיפ טיפה את הקרים – והברז מאד מאד
רגיש, כל נגיעה זה שינוי דרמטי - ומחכים. ומחכים. ואז המים תמיד קרים מדי או חמים
מדי ולא יודעים אם זה שייך לכיוון הקודם או הקודם קודם ואם צריך לפתוח או לסגור
וכמה. כך ש 80% מזמן המקלחת אנחנו עסוקים בקליברציה מדוייקת של טמרפטורת המים. זה
כמובן גם עניין של אופי. קרלוס מתייאש באיזשהו שלב ומתפשר על הטמפרטורה הנסבלת
האשונה שמוצא. אני מכוונת ומכוונת ומקללת ומכוונת עד שמגיעה לבדיוק בדיוק ומתענגת
על מקלחת מושלמת!
נס דוד הפח: מזל שיש מספיק מים חמים לכל המשחקים האלה. אבל האמת היא
שזה די מדהים. הדוד נמצא בחדר האמבטיה. הוא פצפון. אולי רבע מהדוד שלנו בבית. ובכל
זאת הוא מספיק לכמה מקלחות ארוכות, רותחות, וביום אחד שלא היה חשמל לילה שלם
(והלילות קרים) עדיין היו מים חמים בבוקר! אני מנסה למצוא הסבר. אולי העובדה שהדוד
ממוקם בתוך החדר ופחות חשוף לקור? ההסבר שהכי מתקבל על הדעת הוא שהזרם הנפלא שאני
מתפארת בו, למרות שהוא אכן זרם פנומנאלי בקנה מידה הודי, הוא אולי חמישית מהזרם
שיש לנו בבית.
ועכשיו תחשבו במה יש לי זמן ואנרגיה להתעסק, ותקנאו...
