בהתחשב באופי הרוחני והלא-חומרי של המסע שלנו, רמת העיסוק שלנו בכסף היתה חסרת תקדים. היו לכך הרבה היבטים. בהיבט הפרגמטי, צריך לזכור שכשלא עובדים שנה
והכסף זורם רק בכיוון אחד יש לכך השלכות אובייקטיביות על ההתייחסות לכסף. בהיבט
החינוכי, היה חשוב לנו שהילדים יהיו מודעים לכך שלא מדובר בטיול משפחתי של שבועיים
מאטרקציה תיירותית אחת לשניה, מסעדות, בתי מלון ושופינג. זה מסע ארוך וצריך לכלכל
את צעדינו בהתאם. בהיבט האישי שלי, וזה אני אומרת רק מפרספקטיבה של זמן – קצת
נכנסתי כאן לאתגר. היה לי חשוב להוכיח לעצמי ולסביבה שטיול כזה זה לא עסק יקר.
ראיתי בכך כישלון אם הוצאנו הרבה כסף והצלחה כשהצלחנו להעביר הרבה זמן בכלום כסף.
בסה"כ הצלחנו.
התוצאה היתה שהשקענו (יותר השקעתי) המון אנרגיה בהתחשבנות. היו לכך
השלכות חיוביות – באמת לא הוצאנו הרבה כסף, הילדים למדו להתייחס לכסף בכבוד, להבין
מה זה תקציב ומהם סדרי עדיפויות, ואני יכולה להגיד – כמו שרציתי בגאווה – לא צריך
הרבה כסף, צריך בעיקר רצון. היו לכך גם השלכות פחות חיוביות אולי – דוקא בהודו,
שכל כך זולה, בגלל שהיתה בתחילת הטיול, הפכתי את החיסכון לסוג של ספורט. בדיעבד,
אני חושבת, הרי יכולנו להרשות לעצמנו כמעט
הכל. נכון, לא חסכנו על טיולים ונסיעות – זה היה בראש סדרי העדיפויות, אבל בהחלט
חסכנו באוכל. מצד אחד אני שלמה עם זה- כי אוכל הוא מרכיב מרכזי בהוצאות בתקופה
ארוכה כל כך. מצד שני, לפעמים הרגשתי ממש רע לראות את הילדים עושים חשבונות על
האוכל שלהם... הפולניה שבי יצאה החוצה והזדעזעה. כשהייתי מרגישה ככה ישר הייתי
מכנסת אותם לשיחה ומציעה להגדיל את התקציב, והם, החמודים היו מרגיעים אותי – אמא,
זה ממש בסדר.
אהבתי לראות אותם מתמודדים עם תקציב, כל אחד בדרכו, אבל לפעמים הרגשתי
שאנחנו קצת מכניסים אותם עמוק מדי לשיקולים הכלכליים שלנו. בדיעבד, אולי היה אפשר
לחסוך מהם חלק מההתלבטויות.
כשיצאנו מאסיה, האמרה של גיורא ש"כסף זה עניין פסיכולוגי"
קיבלה תוקף משמעותי. עם ההגעה ללונדון ולברזיל התגובה הראשונה שלנו היתה קיפאון
מוחלט. החלטנו שלא נצא מהבית. קיצרנו את הטיול בצפון בכמעט חצי. חטפנו שוק. איך
אפשר לטייל ככה? כל הוצאה לוותה בכאב פיזי כמעט. כמה חודשים אחר כך מצאנו את עצמנו
קונים בקבוק מים מינראלים ב 2.5 יורו בשדה התעופה בלי שזה יכאב וחזרנו לתרגם את
המטבע המקומי לשקלים ולא לרופי. פשוט ככה הכל נראה סביר פתאום. התרגלנו. הכל יחסי.
אז כמה זה עלה לנו?
למי שמעוניין באינפורמציה נקודתית, אני מפרסמת למטה את הטבלה שכוללת
מחירי לינה, נסיעות וטיולים (הכל במטבע מקומי). אבל בגדול –
טיסות – הבסיס היה כ 2800$ לאדם, שהם כ 52000 ₪ לכולנו, וזה טיפס עד
קרוב ל 57000 ₪ כשהחלפנו את כרטיסי טיסות הפנים שלנו בברזיל. אגב, אם היינו
מסתפקים בטיול באסיה – מה שבוודאי היינו עושים לולא ההתחייבות המשפחתית – היה
מדובר בלא יותר מ 35,000 ₪.
הוצאות שוטפות – כולל ה-כ-ל – לינה, נסיעות, תקשורת, אוכל, קניות
(ובלי עין רעה היו הרבה) – בקיצור כל מה שיצא מהחשבון. ההוצאות החודשיות נעו בין
8000 ₪ ל 16,000 ₪ (נחשו איפה) עם ממצוע של כ 9,600 ₪ בחודש. בחשבון מהיר – הוצאנו
כ 100,000 ₪ כל השנה.
כזכור, את הבית שלנו השכרנו, כך שלמעשה הוצאנו פחות מ 10,000 ₪
בהוצאות שוטפות... תוסיפו לזה את מחיר הטיסות, ביטוחים, חיסונים, ציוד - סה"כ הטיול עלה לנו בפועל קצת פחות מ
80,000 ₪. ושוב, אפשר לחתוך את זה לחצי אם לא נוסעים לדרום אמריקה.
אז לכל מי שחולם -
אני לא מנסה להגיד שזה לא כסף, אני לא מנסה להגיד שכולם כולם יכולים,
אבל כל מי שקורא את השורות האלה, אם הוא רוצה כמובן, יכול. צריך בעיקר לרצות.
תחשבו על השיפוץ האחרון, על חופשות שנתיות באירופה או בארה"ב, תחשבו חופשות סקי.
עזבו, תחשבו על סתם הוצאות שוטפות – מי מכם הוציא השנה פחות מ 10,000 ₪ באיזשהוא חודש?
אם אתם זוכרים את החששות שלי לפני שביקשתי את החל"ת, מה נעשה אם
יגידו "לא". למזלינו אמרו כן. אני לא בטוחה אם היה לי האומץ לוותר על
העבודה באותו שלב. בדיעבד, אין לי ספק קל שבקלים שזה היה שווה גם אם הייתי צריכה
לוותר על העבודה. אבל את זה אני יודעת עכשיו.
ובגלל זה אני מספרת לכם את כל זה.
----------------------------------
טבלת כל ההוצאות שלנו - לינה, נסיעות, טיסות, תוכלו למצוא כאן.
אקסל של חישובי עלויות על פי ארץ/סעיף/תקופה - פרי המוח האובססיבי שלי - כאן.
----------------------------------
טבלת כל ההוצאות שלנו - לינה, נסיעות, טיסות, תוכלו למצוא כאן.
אקסל של חישובי עלויות על פי ארץ/סעיף/תקופה - פרי המוח האובססיבי שלי - כאן.
