זה לא שהחלטתי להפסיק לכתוב.
קודם כל למשך כשבועיים הטיול קיבל
אופי טיפה יותר דינמי ובלי המרפסות שלי לנוף לא היתה לי הזדמנות או השראה לכתוב.
חוץ מזה היו לנו המון עניינים מעיקים
שהכניסו מתחים ועשו לי מצברוח – כן כן, צרות בגן עדן.
זה התחיל מזה שחברת התעופה דרכה קנינו
את הכרטיסים לאנדמן במחיר הלא יאומן התחילה לקרוס. מסתבר, שוב, שאין ארוחות
חינם... החצופים האלה המשיכו למכור כרטיסים גם אחרי שהפסיקו לטוס, רק שאנחנו
נהיינו מודעים לזה רק אחרי שהאבידורים נתקעו בצ'נאי – נקודת היציאה לאנדמן- בלי
מטוסים, שבועיים לפני התאריך שלנו. באותו שלב עוד קיווינו (בעיקר קרלוס האופטימי)
שתוך שבועיים המשבר ייפתר. אבל ככל שנקפו הימים (ככה אומרים?) הבנו שהכרטיסים
אבודים. כרטיסים חדשים עלו הון והחלטנו שכשיאפסו הסיכויים נפעיל את Plan B
ונרד לגואה. לא אלטרנטיבה רעה בכלל, נכון?
נשארה לנו עוד משימה קטנה – לבטל את
כרטיסי הטיסה לצ'נאי, כי בלי אנדמן אין לנו מה לחפש שם. ואז התחילו הבעיות.
כשהתחילו סימני השאלה עם אנדמן התקשרתי לסוכן דרכו קנינו את הכרטיסים והוא אמר
שאין בעיה לבטל (כמובן תמורת תשלום כלשהו) אבל עכשיו הוא לא ענה לטלפון. יום,
יומיים, ביום הרביעי התחלתי להלחץ. פנינו לחברת התעופה ושם אמרו שאין בעיה לבטל,
אבל הכסף מוחזר לסוכן... עכשיו מה עושים? אולי הוא קרס יחד עם חברת התעופה ולעולם
לא נוכל לקבל את הכסף? אם כבר יש כרטיסים משולמים אולי עדיף להשתמש בהם אפילו שהם
לא לגואה...? לא ממש. אחרי כמה ימי מתח קרלוס הפגין תושיה והצלחנו לאתר את הסוכן
שפשוט איבד את הטלפון. אבל בינתיים האבידורים הגיעו לאנדמן והדליקו אותנו שוב...
המחיר בינתיים עלה לכמעט פי 4 (!) מהמחיר שמצאנו קודם. מצד שני הוא רק קצת יותר יקר מהמחיר
הריאלי..
כל הזמן הזה אנחנו ברג'אסטאן ולא
מצליחים להתאפס על טיולים כי לא יודעים מתי נצא מכאן ולאן. רכבת לגואה יש רק פעם
בשבוע (30 שעות!) והרכבות מלאות ואפשר לדבר רק על כרטיסי רגע אחרון במחיר מופקע
וחייבים להיות במקום מסויים לקנות אותן אז אי אפשר לטייל.
מודיעים לסוכן שישיג לנו כרטיסים
לגואה.
מדברים שם האבידורים שמבסוטים באנדמן.
מתלבטים.
מצד אחד אנדמן נחשב גן עדן. אם היינו
בארץ לא היינו משלמים בשביל חופשה בגן עדן? מצד שני, זה לא רק יקר, זה גם בא על
חשבון יעדים אחרים כמו גואה או חופי תאילנד שאנחנו מקבלים "בחינם" אז
למה להיות גרידי? ושוב צד ראשון - לגואה או לחופי תאילנד קל מאד להגיע מהארץ גם
לחופשה קצרה. מה הסיכוי שנגיע לאנדמן בעתיד? אני והילדים מוותרים על אנדמן. מספיק
לנו גואה. קרלוס שבדרך כלל מאד וותרן – מתעקש.
הולכים איתו. מוותרים על הכרטיסים לגואה ומעבירים יום שלם במתח סביב קניית
כרטיסים לאנדמן. גם זה מגיע עם לא מעט עצבים - המחירים עולים עם כל שעה של
התלבטות, ואנחנו עושים את כל השגיאות האפשריות בתהליך קבלת ההחלטות. בנוסף לכל זה
יש אישיו סביב התאריך. בתאריך המקורי (30.10) נורא יקר, הבת מצווה של מאיה ב 31.10
ונורא חשוב לה להיות ביום המדוייק במקום מקסים ולא בדרך אליו, ובטח לא בצ'נאי... ופתאום
יערה מודיעה שהיא לא עולה על שום סירה (כשחשבנו אולי להפליג לאנדמן) ואחרי הנסיון
שלנו עם הגמלים (ראה פוסט רג'סטאן) אנחנו קצת מאמינים לה. בסוף משלמים יותר ומזמינים כרטיסים ל 31.10
בבוקר בתקווה שעד סוף היום נצליח להגיע להאבלוק ושיערה תעלה על הסירה לשם לפחות...
בערב אני כמעט חולה, גם מההוצאה
הגדולה וגם מהמתח סביבה. אני מרגיעה את עצמי שעד עכשיו היינו ממש בסדר ואפילו עוד
לא נגענו בחסכונות (!) ושביל מה באנו אם לא לראות מקומות מעניינים בדיוק כמו
אנדמן?
בפעם השניה אני אומרת – זהו חברים, יש
כרטיסים לאנדמן!
