(19.10) ושוב טייפון

ביום האחרון מזג האויר שוב הקדיר. שכרנו שוב אופנוע ונסענו לחוף Las Cabaneas. ברים, מסעדות, אומגה (שכמובן לא פספסתי). ראינו שם מודעה על מסיבת Full Moon שנערכה בערב הראשון שלנו על האי. נזכרנו שבערב הראשון והסוער שלנו באמת איזה נהג ניסה לשכנע אותנו ללכת למסיבה כזו והיינו בטוחים שהוא עובד עלינו – מסיבת Full Moon  באמצע הגשם הזה...??? עכשיו הצטערנו שלא האמנו לו...

אחרי יומיים יפים ושמשיים חזר הגשם בדיוק בסוף האומגה שלי ותקע אותי מתחת לחתיכת ברזנט עם חמישה מקומיים וחמישה מליון יתושים. לא שהיה לי אכפת להירטב, אבל הייתי עם המצלמה...

בערב שמענו מהמרפסת שלנו כמה הופעות חיות ולא רעות שנערכו בברים שעל החוף הגשם וירדנו לטייל לאורכו, אבל די מהר Lawin הגיע סופית, הבריח את כולם וסגר את המסיבה. לא ממש הספקנו להינות מהמרפסת מעל הים...

נשארו לנו עוד 3 לילות (במקום הארבעה שהיו אמורים להיות לנו מחוץ ל El Nido) וחשבנו שזה לא מספיק לשני מקומות ויותר מדי למקום אחד. החלטנו לוותר (בצער מבחינתי) על Port Barton ולנסוע לשני הלילות האחרונים ל Sabang. הזמנו לנו שני לילות בריזורט הכי יפה שם – לא מהכי מפונפנים ב Palawan, אבל בהחלט הרבה מעל הסטנדרטים שלנו. סוג של אקורד סיום. בתמורה, עברנו ללילה האחרון ב El Nido למקום פשוט במרכז אבל ממש ממש על החוף. הצטערנו להיפרד ממייקל וקריסטין שאחרי לילה אחד בלבד ממש הפכו לחברים – שיחות על רפואה סינית, תזונה, סוכרת, יוגה, ואפילו הזמנה לקרלוס לבוא לקיים שם ריטריט של קפואירה!

EL Nido הפתיעה אותנו בכך שלא היתה  העיירה התיירותית שציפינו לה. כן, יש בה הרבה תיירים, אבל היא עדיין עיירה. עדיין עם אופי מקומי, עם שוק מקומי וחנויות פשוטות ואווירה נעימה. אולי זה קשור לזה שזו לא העונה ויחסית לא עמוס. אחרי לילה סוער נפרדנו  ממנה. היא לא חייכה אלינו מבחינת מזג האוויר, אבל היא כן נתנה לנו (במחיר של סבלנות וויתור על יעדים אחרים) שני ימי שמש מ-ה-מ-מ-י-ם – לא פחות.

*עוד תמונות  מ Palawan

 https://goo.gl/photos/es7ZJK6LVuBqURgx7