(10.10) First Island Hopping

כולם מקסימים. באמת. כשרק נחתנו לא ידעתי איך לקרוא אותם, את הפיליפינים. כמה אמון לתת? זה מעניין, כמה משמעותית היא המחיצה של מראה שונה, לא מוכר. הזרות מאיימת, מרחיקה. וכמה חיוך שובר את הקרח. והפיליפינים מחייכים בלי סוף. אחרי יום יומיים שאנחנו מנסים לפצח את החיוך הזה, מה עומד מאחוריו – חנפנות? תחמנות? – מאד מהר אנחנו נשבים בקסם. הם פשוט מקסימים. מאחורי החיוך יש חיוך רחב יותר. אנחנו מתאהבים בקלות. המלצריות במסעדות גורמות לנו להתאהב בכל אחת ואחת מהן. גם הגברים. וגם אלה שבאמצע (יש הרבה כאלה). הם נותנים שרות מכל הלב, עם כזה חיוך ושמחה, ולא, זה לא מרגיש כמו התרפסות אלא כחום ושמחה ופשטות וצניעות – כנים ומכל הלב. ברור שזו הכללה, אבל זאת התחושה שלנו, והחיוך הזה מדבק והופך גם אותנו לנינוחים ונדיבים וחייכנים.

קרלוס יוצא מוקדם לגלוש וחוזר שמח למרות הגלים הלא ממש מוצלחים. הוא הלך ל Cloud 9 אבל לא גלש שם אלא לקח סירה לנקודה אחרת – Stymphys. כשהוא חוזר אנחנו מחליטים לשכור סירה ל island hopping הראשון שלנו. זה מה שעושים בפיליפינים – סיור בסירה מאי לאי או מחוף לחוף, בדרך כלל כטיול מאורגן, כולל ארוחה וציוד שנורקלינג. אנחנו, שוב, מחליטים לצאת לבד ולשלב עם גלישה לקרלוס. לשכור סירה לעצמנו לא יוצא יקר יותר וזה נותן לנו את הגמישות לצאת לאן שאנחנו רוצים, מתי שאנחנו רוצים ולשהות במקומות המועדפים עלינו. זה גם מאפשר לנו לקחת את הגלשן ולשלב טיול עם גלישה. השמיים נראים לא משהו ויש חשש סביר לגשם. אני מבואסת ומתלבטת אם לצאת. מה הטעם לצאת למקומות הקסומים האלה כשיש עננים ואי אפשר לראות את הכחול הכחול הזה? קרלוס שומר על אופטימיות ואנחנו מסכמים עם איש הסירה על פשרה – הוא לוקח אותנו לנקודת גלישה באי Daku (אחרי שהבטיח ששם יהיו עכשיו גלים), ולאי עצמו. אם מזג האוויר ישתפר, נמשיך לשני האיים האחרים, או לנקודות גלישה אחרות.

כשאנחנו מגיעים לנקודת הגלישה נרשמת אכזבה. אין גלים. אנחנו יורדים באי. עדיין מעונן. מתחיל גם גשם. אני עדיין מבואסת. קרלוס מבטיח שעוד מעט מצא השמש ואני אומרת לו שאנחנו מחכים על האי עד שתבוא השמש. רק אחרי שאזכה לצלם תמונות, בשמש, של החוף, נחליט איך ממשיכים. אחרי כשעה או יותר, קרלוס מקיים והשמש יוצאת. אני שמחה סוף סוף ואנחנו ממשיכים את ה island hopping שלנו עם עצירה ב Guyam, אי קטנטן – עיגול כמעט מושלם בקוטר של פחות מ 100 מטר. אחר כך שטים לריף כדי שקרלוס יינסה לתפוס גלים. אני נשארת בסירה. זה די רחוק מהמקום שהוא גולש אז אני לא ממש רואה אותו וכיוון שמזג האויר יפה אני נהנית בינתיים משחייה והתחרדנות. כיף.

בערב, בהמלצת בחורה שפגשנו, אנחנו הולכים לעשות את המסג' הראשון שלנו בפיליפינים לא באיזה מקום פשוט ומקומי בכפר, כמו שמתאים לנו, אלא בריזורט הכי מפואר בסביבה, מעל הבריכה ומול היום. האוירה יוקרתית, המסג' בינוני. אני ישנה חצי ממנו. יהיו עוד בהמשך...

*עוד תמונות מסירגאו https://goo.gl/photos/68onzXPJwjXin2kt7