ב Malijon מקבלים אותנו עם
חיוך רחב פונטוס ופרידה – זוג שוודי צעיר, שניהם יפים ומתוקים כמו בונבוניירה,
החליטו שהחיים יפים יותר ב Siargao, ובוו, העובדת הפיליפינית שלהם, חייכנית אף היא,
להוטה לעזור בכל דבר. החדר מעוצב בפשטות וביופי, מרפסת קטנה עם ערסל ופינת ישיבה,
מה צריך יותר? ים. המקום נמצא קצת פנימה, לא על החוף. בימים הבאים נבין שזה חסר
לנו, אבל הם כל כך חמודים ואין להם אף אורח אחר... למרות עיסוק מתמשך בשאלת מקום
הלינה אנחנו נשארים את כל תקופת Siargao אצל המתוקים.
מזג האוויר מקסים. בתחזית מופיע דווקא גשם
לכל השבוע. פרידה אומרת שזה תמיד ככה ולכן אנחנו מקבלים את עצתה ובוחרים שלא
להאמין לתחזית. ספוילר – פרידה טועה, אנחנו טועים.
אחרי שינה קצרה מהצפוי אנחנו יוצאים לרחוב
הראשי והיחיד של ג'נרל לונה לסיבוב הכרות ראשון. מסעדות, ברים, חנויות לציוד
גלישה, השכרת אופנועים, מכולות. זה שיא העונה לגולשים ודי עמוס. אנחנו מתיישבים
במסעדה שמגישה עוף שלם בגריל ונהנים מעוף מצויין עם אורז שום מצויין אף הוא אבל
סלט עלוב מאד עם פרוסת עגבניה בודדת וכמות דומה של חסה ומלפפון מרים. זה הרמז
הראשון שאנחנו מקבלים למצב הירקות בפיליפינים. אנחנו משלמים 400 PHP שהם כ 32 ₪ על אחלה ארוחה. נחמד, אבל בדיעבד זו
הארוחה הכי זולה שנאכל כאן. בדרך כלל נשלם לפחות 600, ועד 1000 לארוחה יקרה
במיוחד.
מסיימים את הערב במרפסת של החדר שלנו עם
בירה מקומית קרה – Red Horse – שבקרוב תהפוך למרכיב מרכזי בחופשה שלנו.
