חרדות או לא להיות

אני לא זוכרת מי שאלה אותי בימים האחרונים מתי זה עובר. הגוש הזה של המועקה שהתיישב לי בימים האחרונים מעל הבטן ולא נותן לישון. כל לימודי המח בעולם לא ישכנעו אותי שזה לא קורה בדיוק שם - מעל הקיבה בואך הסרעפת. כל הדברים הרעים שיכולים לקרות, בליווי המחשבה – בשביל מה אני צריכה את זה? כבר חזרנו הביתה בשלום פעם אחת, למה צריך לצאת שוב? בערב האחרון יערה במצב של עייפות יתר לא מצליחה לישון, בוכה, רועדת, מפוחדת, נראית כמו שאני מרגישה... בראש רשימת הפחדים שלה – הטיסה. אני באה אליה בהצעה בלתי צפויה מבחינתי – אני מדפיסה את תפילת הדרך, אנחנו קוראות יחד והיא נרגעת והולכת לישון.